הורות – סוף מעשה במחשבה תחילה | מרגלית כהן מומחית פסיכותרפיה חיפה
זוג הורים היו מלווים כל שנה ברכבת את בנם הצעיר לסבתא שלו בעונת הקיץ והיו חוזרים הביתה באותה רכבת למחרת.
כשגדל בנם ביקש מהוריו:
" אני כבר גדול תאפשרו לי השנה לנסוע ברכבת לבד לסבתא? "
אחרי דיון קצר ההורים הסכימו וליוו את בנם לתחנת הרכבת,
בעודם עומדים על מדרכת התחנה הם נופפו לו לשלום
ונתנו לו את העצה האחרונה מהחלון,
בעוד הילד חזר ואמר:
"כן, אני יודע, אני יודע, אמרתם את זה כבר מאות פעמים! "
הרכבת עמדה לצאת והאבא אמר לבנו: "אם פתאום אתה חולה או מפחד, זה בשבילך!" – והכניס משהו לכיס של הילד.
בזמן שהילד ישב לבד ברכבת ללא הוריו, בפעם הראשונה הוא צפה בנוף מהחלון. מסביב, אנשים זרים דחפו, עשו רעש, נכנסו לתא, עזבו, מוכר הכרטיסים נתן לילד הערות מדוע הוא לבד, אחר הסתכל עליו בחוסר נחת, ופתאום הילד החל להרגיש שלא בנוח מה גם שהופיעו עוד ועוד הערות מאנשים שונים.
הילד חש פחד. הרכין ראש ונדחק לפינה במושב הרכבת ודמעות החלו להתגלגל…
באותו רגע הוא נזכר כי אביו שם משהו בכיסו, ביד רועדת הוא ניסה לפתוח את פיסת הנייר ובעיניים נוצצות קרא: "בן, אני בקרון האחרון…"
המסקנה – כך צריך לתת לילדים ללכת בחיים, לסמוך עליהם, אבל חייבים להיות תמיד בקרון האחרון בכדי שלא יפחדו…להיות קרובים תמיד כל עוד אנחנו חיים…
את הסיפור הזה קבלתי באחת מקבוצות הווטסאפ. אמנם סיפור יפה כשלעצמו. ועם זאת, המסקנה שבסופו עודדה אותי
לשים זאת כאן להתבוננות משותפת ביחס למרחק – קירבה המתאים ביחסי ההורות כדי לאפשר לילד מרחב להתנסויות ולצמיחה עצמית בצד ליווי מגונן ועוטף.
אין ספק, כי חשוב לתת לילד מרחק בטוח. תחושה שהוא גדל בסביבה יציבה ומוגנת המתבוננת בו, שומרת עליו ומלווה אותו בצעדיו בעולם ובעולם הגדול.
אך עם זאת, מאמינה ומיישמת הן כהורה והן כמטפלת, כי חשוב לא פחות לאפשר לילד הצעיר והבוגר כאחד, אזור דמדומים, אזור של מרחב פוטנציאלי, המאפשר לו לפתח מקום ייחודי משל עצמו של גרייה, התנסות, ותרגול תוך כדי תנועה. חשוב ורצוי להיות הורה, להיות הורה נוכח אבל לא יותר מידי. לאפשר תלות אבל גם עצמאות. לספק ביטחון וגב אבל גם לאפשר בו בזמן להתמודד עם חרדה וחוסר וודאות במידה הראויה, כדי לתת תחושה של מעטפת מלווה ונוכחת מחד. ועם זאת, מטפחת להתנסויות ותרגול עצמאי כדי לפתח עמידות וחוסן פנימי במגוון של מצבים ואירועים מחיי היומיום ובכלל.
ברוח ימי החנוכה, מאחלת לכולנו להנות מחופשה עם הילדים כהורים או כנכדים.
להיות שם בשבילם קצת אחרת.
פעם להיות שמש ופעם שמש.
פעם להוביל ופעם להישאר מהצד.
ולהאיר על סביבתנו באופן שמאפשר גדילה, התפתחות, צמיחה ושינוי מאחלת מרגלית כהן מומחית פסיכותרפיה חיפה
מרגלית כהן – פסיכותרפיסטית בחיפה.
חג אורים שמח
