רווח> רווחה> ומרחב מחיה

רווח> רווחה> ומרחב מחיה

כולנו מנסים למצוא את מרחב המחיה בתוכנו ובסביבתנו. הכל מדברים אודות משבר הקורונה, הטלטלה שהיא העבירה ומעבירה בחיינו, והמאמצים שכל אחד מגייס מתוכו ובסביבתו כדי למצוא את אותה אנרגיה פנימית משלו להמשיך הלאה בשגרת היומיום מבלי ליפול לדכדוך וחוסר אונים.

במהלך השבוע החולף שמעתי יותר ויותר אנשים סביבי, חולים כבריאים, אנשים מן היישוב, נותני שירותים במגוון תחומים, ששגרת הקורונה הביאה אותם למצב של דכדוך, עייפות מתמשכת,  תחושת מחנק ועצבנות, קושי לשמר אנרגיה חיובית ולאורך זמן כשהכוחות נשחקים ומדלדלים תחת המעמסה והמתקפה של המציאות הנוכחית שעדיין רחוקה מלהשתנות.

במצב הזה נשאלת השאלה מהו הדבר שאנחנו יכולים להמשיך ולעשות כדי להמשיך ולשמר אנרגיה חיובית בעצמנו ובסביבתנו?

🔗להבין ולקבל הסיטואציה- מבלי לדחוק או להאיץ, להכחיש או להסתיר, להתבייש ברגשות ובמחשבות העולים, פשוט להיות, לשהות, לאוורר, ולהמשיך הלאה.

🔗לעודד מרחב של שיח מקרב – האפשרות לדבר, לשתף, לקבל ולתת, למצוא אוזן קשבת, דימיון והזדהות בתכנים שעולים, אפשרות להפתח לתכנים אחרים, הם לכשעצמם פותחים ומרחיבים הרגש והמחשבה ומביאים לתחושת הקלה. גם אם בטווח המידי זה לא מורגש כך.

🔗ליצור וודאות יומיומית- גמישה ומשתנה הפתוחה לשינויים ומאפשרת לבנות סדר יום מבלי להיצמד לתכנית נוקשה. זו דרך לתחזק את עצמנו בעשייה שגם אם מלכתחילה היא נעשית  מתוך כורח בהמשך היא מובילה לתפקוד ועשייה שמגדילים האנרגיה החיובית והחוסן הפנימי.

🔗 חיזוק ואמון – להרגיש בטוח ביכולת הפנימית, במשאבים ובכוחות מלפני ימי הקורונה ולהאחז בעוגן הפנימי הזה כדי לשמור על הרוח מבלי לאבד תקוה.

🔗 להכיר שאני לא לבד במציאות שנכפתה- כולנו חווים, שומעים, ומדברים את אותה מציאות מטלטלת גם אם בעוצמה שונה. הוודאות הזו בצד אחד נותנת תוקף לתחושות ומנרמלת אותם ובו בזמן מאפשרת להסתכל באומץ על המציאות, להבין איפה היא מעמידה כל אחד ואחת מאתנו, ואיך ניתן לפעול מתוכה ביחד ולחוד.

כולנו מרגישים את המאמץ לא להישאב לוואקום של ימי הקורונה לשמור על הרוח ורוח העשיה שמאפשרים לנו לעשות וליצור גם כשהתנאים בחוץ מגבילים ומצמצמים.